התשובה הקצרה: מודעת וידאו עם AI נבנית בשישה שלבים: מוצאים רפרנס שעובד, מפרקים אותו, יוצרים תמונת פתיחה, מנפישים לווידאו, מוסיפים קול ועורכים. הכלים מתחלפים כל כמה חודשים, אבל הסדר הזה חזר כמעט בכל קורס שלמדנו, והוא מה שכדאי ללמוד.
למה פס ייצור ולא כלי אחד?
כי אף כלי לא עושה הכל טוב. בקורסים, מי שקיבל תוצאות טובות פיצל את העבודה: מודל אחד לניתוח, אחד לתמונה, אחד לווידאו, אחד לקול. ומי שמבין את השלבים יכול להחליף כלי בשלב אחד בלי לבנות הכל מחדש.
שלב 1: איפה מוצאים רפרנס?
מחפשים מודעות שרצות הרבה זמן, כי מפרסם לא ממשיך לשלם על מודעה שלא עובדת. המקורות שחזרו: ספריית המודעות של Meta ומרכז הקריאייטיב של TikTok. במקביל, קוראים ביקורות שליליות על מתחרים כדי למצוא את השפה של הלקוחות. עוד על זה בבנק הוקים לסרטונים קצרים.
שלב 2: איך מפרקים מודעה?
מעלים את הרפרנס ל-Gemini או לסוכן עם יכולת ראייה, ומבקשים פירוק עם חותמות זמן. מבנה שהוצג באחד הקורסים:
- 0 עד 2 שניות: הוק.
- 2 עד 5: זיהוי הבעיה.
- 5 עד 10: הטענה.
- 10 עד 18: הוכחה חברתית.
- 18 עד 28: תכונות.
- סוף: קריאה לפעולה.
את המבנה הזה שומרים, ואת התוכן כותבים מחדש למוצר שלכם. תסריט טוב אפשר לכתוב עם Claude, ולשמור את ההוראות כסקיל כדי שכל תסריט יהיה עקבי.
שלב 3: למה מתחילים מתמונה?
תמונה זולה ומהירה יותר מווידאו, והיא קובעת את רוב התוצאה: דמות, מוצר, תאורה. בקורסים השתמשו ב-Nano Banana וב-GPT Image ליצירת שחקן, ואחר כך ב”עריכה לפי רפרנס” כדי לשים את המוצר האמיתי ביד שלו.
נניח שאתם מוכרים קרם הגנה:
אישה בשנות ה-30 מחזיקה את השפופרת מהתמונה המצורפת ליד הפנים, אחיזה רפויה וטבעית, התווית קריאה ובפוקוס. מרפסת, אור יום. צילום טלפון ביתי, לא מלוטש, עור אמיתי בלי פילטר.
שלב 4: איך הופכים לווידאו?
מעבירים את התמונה למודל וידאו: Kling כשצריך שליטה ועקביות, Seedance דרך Higgsfield או Arcads כשצריך 30 שניות בשוט אחד, Veo כשרוצים רזולוציה גבוהה. בקורס אחד הריצו את אותה תמונה בכמה מודלים במקביל ובחרו לפי התוצאה. זו גישה טובה כל עוד התקציב מאפשר.
עיקרון שחזר בכל מקום: מוסיפים לכל פרומפט בלוק “לא מלוטש” ובלי טקסט על המסך. סגנון קולנועי נראה כמו פרסומת, ואנשים גוללים הלאה.
שלב 5: מה עם הקול?
אם המודל לא מייצר אודיו, או שהקול לא אחיד בין הקליפים, עוברים ל-ElevenLabs: קריינות עם תגי רגש, Voice Changer לאיחוד קולות, ואפקטים קטנים.
שלב 6: מה עושים בעריכה?
ב-CapCut או בעורך אחר: מחברים קליפים, מוסיפים כתוביות בולטות, מאיצים קצת את הקריינות ואת קטעי ה-B-roll, ומכסים רגעים שבהם סנכרון השפתיים לא מושלם בקטע של מוצר או מסך. שלושה טיפים מהקורסים: קצב גבוה עם הרבה חיתוכים, האצה של כ-20% לקטעי B-roll כדי להסתיר פגמים, ו-B-roll מעל ליפ-סינק חלש.
איפה כדאי לעצור ולבדוק?
- אחרי שלב 2: האם התסריט שלכם באמת שונה מהמקור?
- אחרי שלב 3: האם המוצר בתמונה זהה למוצר האמיתי? תווית, צבע, גודל.
- לפני פרסום: האם יש טענה שאתם לא יכולים להוכיח? האם השחקן מוצג כלקוח אמיתי? ראו מה מותר ב-UGC עם AI.
והאם זה ממיר?
כאן חשוב להיות כנים: בקורסים לא הוצגו נתוני המרה מסודרים שמשווים מודעות AI למודעות עם יוצרים אמיתיים, והדעות היו חלוקות. לכן מתייחסים לזה כניסוי: מריצים מודעת AI מול מודעה רגילה, עם אותו תקציב, ומודדים.
השורה התחתונה
הכלים ישתנו עד סוף השנה, אבל ששת השלבים יישארו. מי שלומד את התהליך, ולא רק את הכלי, יכול להחליף מודל בלי להתחיל מאפס. מדריך משלים בסרטון מוצר עם AI, וכל הכלים במפת כלי ה-AI ל-2026.
רוצים שנבנה איתכם פס ייצור של מודעות, או שנלמד את הצוות להפעיל אותו? ראו UGC ותוכן וידאו והדרכות AI, ודברו איתנו.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לייצר מודעה כזו?
תלוי בניסיון ובכלים. בקורסים הוצגו תהליכים שלוקחים בין רבע שעה לכמה שעות למודעה. בפעם הראשונה זה לוקח יותר, ואחרי שיש תבניות ופרומפטים שמורים זה מתקצר מאוד.
מותר להעתיק מודעה של מתחרה?
את המבנה כן: סדר הסצנות, אורך ההוק, סוג הצילום. את הטקסט, הדמויות, המוצר והמוזיקה לא. בקורסים ראינו גם דוגמאות שחצו את הקו, כמו שיבוט קולות של מפורסמים, וזה בדיוק מה שלא עושים.
צריך את כל הכלים האלה?
לא. אפשר להתחיל עם עוזר כללי לניתוח ולתסריט, כלי וידאו אחד ועורך חינמי. מוסיפים כלים רק כשנתקלים במגבלה אמיתית.
